נפתלי פרימור, שירתי

מאושרים אל הכחול

קאי ודואי הם חברים מאז
שאת עצמם הם זוכרים.
גדלו ובגרו יחדיו,
עכשיו הם בשיא כוחם.
יפים הם.
כל חייהם לפניהם.
הם רק צריכים לחיות.

קבעו.
במועדון הצלילה בסיני.
מים עמוקים מעליהם.
אל הבור הכחול, כה כחול.
השתכרות של כחול.

הם מאושרים.
זה לזה מחויבים,
אך הכחול הזה, משקר
מטעה חושים,
מטשטש גבולות
אל שאיפת העל
אל הכול יכול.
בעומק הדגים משנים צורה,
סנפיריהם כשער מתארכים,
לפתע הפכו לנשים.
פזית ים-סוף, גופה מתחה,
את הדרך להם מראה.
שפתיה עבות, בצבע ורוד,
עיניה ירוקות.
הבועות מדברות:
אתם היפים מכל הגברים
שאי פעם פה בקרו.

עוד קצת אומר קאי
דואי מסמן לעלות,
אך אל חברו ממשיך לצלול.
לא חזרו.
כל מי ששוחה מעל הבור הכחול
מבחין בדג שעיניו ירוקות,
ולצדו השניים.

20.2.10