Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

שירים חדשים נבחרים

To Ona

Jej ogien mie pochlania
Krew sie leje z brzucha
Kaluza sie wypelnia
.Goracym lepkim plynem
Materia zmienia wyglad przenosi sie z dymem
To nie ludzkie
A jednak nie przenosze wzroku
Patcze niby spotkalem aniola
On krwawi

6 Listopada, 2019…

I feel a beauty without touching
Without seeking
It's a grain of nothing

September 8, 2019…

Errata
Slowa: Lucyna Brzozowska

Odnajduje go w lisciach upuszczanych jak krew
Plynacych wolno minutami ciszy i czekania

Pozostaje otwarta choc mialo byc inaczej
i tak jak on stawia stopy w tych samych miejscach

Nie omija wystajacych korzeni potknac sie jest dobrze
upasc nawet byle podniesc sie na czas

Wysyla pocalunki we mgle listy bez slow bez tytulow
bez kopert nawet pelne obrazow drzew rozpietych

Nad nimi brzoz bialolicych I bukow posiwialych
bezwodnych stawow mimo kropel dwoch dwojga

Kamieni

תרגום לעברית:

אני מוצאת אותו בעלים שגורלם נגזר והקזת דם לא תצילם
דקות שקט וציפייה בקצבו של הזמן

לא נעלה עצמה אך הניחה כפות רגליה
בעקבות שהותיר

אינה נרתעת ממכשולים מוכנה להיתקל בשורשים הבולטים
אינה חוששת ליפול בתנאי שתקום ובזמן

שולחת נשיקות בין הערפילים מסר ללא מילים ללא כותרת ללא מעטפה
תמונות נופי עצים המשתרעים מעל לראשיהם

מעליהם לובן הליבנה והאשורים האפורים
מעל מקווה המים הריקים
זוג טיפות
כאבנים

מאת Lucyna Brzozowska
נפתלי פרימור תרגם מפולנית
25.10.2019…

בארץ השחיטה

"הבא להורגך השכם להורגו"
האין דמו של הבא להורגך כדמו של המשכים להורגו?
אני הוא שמשכים והורגו
והוא שממשיך לבוא.
להורג ולמשכים להורגו נימוקים:
צדק
אמונה
ואלוהים עצמו
לחיים או למוות
המוות לא חסר פה
החרב יודעת את דרכה
אלא אם ימות המוות
מבלי להורגו
כי חיינו בארץ השחיטה.

2.11.2019…

בלי לעצום עיניים

אין לי להוסיף מילת שירה
על יופיים של הנופים
על פסגות ההימלאיה ועל מפלי מים גועשים
גם לא על הכוכב הנוצץ
ולא על הדחף לסקס.
בגיל 76 אני חפץ במטבח מרווח
ובבית ללא בית שימוש
אני לא נכנע למציאות
אני רוצה לכתוב שירה על שלא חוויתי
על הנסתר שאולי לא קיים
לא אתפלא אם זה יקרה
מבלי לעצום עיניים.

2.11.2019…

לא תרצה

הרוח הרעידה את פני המים
השתקפותי מתנועעת
לרגע דומה וברגע לא
אולי זה אחי שבא לנקום?
לדרוש את צדקתו
והוא יחמוד כול אשר לי
את אשתי גם.
עצמתי את עיניי ובסתר אחזתי פגיון
ושלחתיו אל האורב לי
ואז הבטתי בו
פני המים האדימו
המים קמו עליי
התנערו
הפגיון נותר עמוק בליבי.
היודע שמאלוהיו הקנאה הזאת
ואין הוא שופט באומרו:
אל תרצה.

1.11.2019…

כולם משת"פים

אני משת"פ רגיל: קם בבוקר ושותה קפה.
כמו אצלכם.
יוצא לרחוב, שואל את בעל הבסטה:
מה נשמע? עובר לצד השני
מזמין מיץ טבעי: חצי תפוז וחצי רימון –
כמו אצלכם.
אני קשוב לכל לחש של מידע
מחשב כמה זה שווה –
כמו אצלכם.
חלומי שיבוא יום וכל זה ייגמר.
שאקנה כרטיס לטיול גדול
ואולי לא אחזור –
כמו אצלכם.
פסקתי מלחשוב: מה יהיה?
זה לא טוב לשפיות –
כמו אצלכם.
אני בקזינו
יכול לאבד את החיים ברגע
יכול להרוויח חבילה –
כמו אצלכם.
את העבודה שלי אני שונא ואוהב –
כמו אצלכם.
הצעקה נשמעת:
"אטבח אל יהוד" –
כמו אצלכם.…

אלא אם

מאה וארבעים שנות שיבת ציון.
לנו שנות התקווה להם – שנות אבדון
כלי השנאה נערמים עד ההר
אבנים
קליעים
מכונות ירייה
פצצות עומק
נשק קטלני אך אינו יעיל די הצורך
דורש שיפור.
זה קורה
אלא אם?

9.5.2019…

המחפש

ארה כחולה-צהובה נגנבה.
אחרי שהחיפושים כשלו
הפנמתי שנגזר עליי לחיות ללא התוכי.
ביום השוק
באחת הכיכרות שבכפר קאסם
כול אשר אינו אדם
מוצע שם לממכר.
ראיתי כמה בצבע המתאים,
אך אף אחת לא הביטה אליי ולא הגיבה לקולי.
ויש יום נוסף שבו אני עושה להשיב אבידה:
זוגתי נעלמה
אחרי שלושים שנה, בלי ריב וללא סיבה.
בכל יום חמישי אני מחפש אותה בשוק
מחנה יהודה.
אני דוחף עגלה ריקה בין הדוכנים
אולי אראה אותה?
רק הסבר למעשיה אני מבקש
אבל אז, הצבע המוכר לכד את מבטי
תוכי כחול-צהוב על כתפיה של אשתי
והיא בוחרת אפרסקים.

23.10.2019…

בוקר יום הכיפורים

השקט שביום הכיפורים
הירושלמי
מופרע באחת:
יללת חתולים מצטווחת
אומרת לי
שעונת ההזדווגות טרם הסתיימה.
שהיא עדיין נמשכת.
אפולו הבוקר.
ומייד השקט חונקה.

9.10.2019…

עד לישיבה של מטה

האולם המרווח בימים הרגילים
נעשה צר וצפוף עת ההמונים בו נדחקים
החזן מילא ריאותיו אוויר, שחייב להספיק לו עד
סוף המשפט.
שקט נורא משתרר מעל הקהל המרוגש
כל נדרי.
אני מביט בפנים המוכרות
מבחין בקמטים שרחבו ועמקו
נחיל של שברים בין הצוקים
אני נאחז בבליטה
מרים את עצמי
דוחף, מניח כף רגלי, נצמד לכל חריץ
מתעלה עד גובה ארובות העיניים
"על דעת המקום ועל דעת הקהל…
אנו מתירין להתפלל עם העבריינים".
קולו של החזן הרעיד
זעזע את אחיזתי
אצבעותיי רפו, אני במפולת
המדרדרת עד הנפילה.
עד לישיבה של מטה.

8.10.2019…

Morning of Yom Kippur

The silence of the Kippur Day
In Jerusalem
Suddenly disrupted at once
Cat's screaming upset my peace
It's telling me that on this day
Cats keep breeding
And immediately the silence
Took over.

October 9, 2019…