Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

שירים חדשים נבחרים

השעון בבטון

כולם מגויסים ליום היציקה
האפסנאי גם.
מרגע שהוספו המים לאבקת המלט
הזמן מתקתק
כול פעולה מחושבת עד הדקה
את הבטון דרכו במגפיים
בדקו איפוס בפלס המים
ההתרגשות בעיצומה
מסיבה שמעולם לא הובהרה
השעון של אבא חמק
ושקע בעיסת המלט
הזמן עמד מלכת
המבטים כולם מופנים אליו
ואבא מכוון את שרשרת האירועים,
מילה בעברית ומילה באידיש
והשעון בבטון מתקתק.

13.1.2019…

ללא גוף

הוא פוליטיקאי משופשף
מחושב
מכיר את כולם
חוץ מעצמו.
על מנת לשרוד, הוא יוצור בריתות.
היא פוליטיקאית מנוסה
ביחד הם גוף מנצח
הוא מדבר לגברים
היא פונה אל הקול הנשי.
הם בשלב: מי המוביל?
על פיה זה שלה
היא לא תהיה זנב
הוא דורש להיות הראש
הראש והזנב התמזגו
הגוף נשר.
הסכימו להיפרד אחרי הניצחון.
דוחים זה את זה,
מכים בחוזקה
מתפתלים עד דם
אך נותרו מחוברים.

4.1.2019…

הבחירה

יש ריגוש בבחירה
רגע של התעלות מעל התפריט
האותיות מראות כיוון
המספרים מכוונים
הבחירה בין רוטב מיונז לרוטב סויה
מקנה מהות חדשה
כבחירה במי להתאהב
מחמת חשיבותה הבחירה מתכסה בסדין
יודעת שהיא נחשקת
עכשיו היא מלגלגת על בחירתי.
אל מול התפריט חשתי חבטה מאחור
ואגרוף בפנים:
"בחירתך תהיה אסון"
עד הבחירה הבאה.

15.1.2019…

סדר אחר

לך לך אינך שייך
הצדק עם מי שפה צמח.
עכשיו זה מעוגן
בחוקת ההגירה ובחוק השבות.
ההמונים חוצים גבול
תרים אחרי גן העדן
החמקן, שתמיד נראה
מהצד השני של הנהר.
די להתכחש לעובדות
תוהו ובהו ואובדן על כל שעל
כשיצאו לדרכם
מנופפים בדרכונים: "יש לנו אזרחות"
הם בחרו בנשיא ובמדינה
ביינות בורגו ובקממבר, ביש וביותר.
בחרו בשיטה שהיטיבה עימם
וקברה את כל השאר.
הם אינם יודעים שהעולם שקע
ואין אחר.

26.1.2019 …

הזמן עצר

אני יודע שמעל לכוחותיי לעצור את הזמן.
דקה אחר דקה נאספות
חולפות על פניי
ושוקעות לנצח בתהום הזמן.
לרגע הזה לא אתן לחלוף
לא אפרד ממנו.
זמן הוא כוח
המרחק בחלל והזמן הם כלי אדוני.
אני אוחז בך
מבטל כול מרחק שביני ובינך
עד האיחוי המלא
ללא קו התפר
עד האיחוד שבין החומר
כי אז הזמן עצר.

25.1.2019…

At Miagao Beach

Night
Men are hauling a long seine-fishing net
Onto a shore.
An old images escape through the net mash
The unwanted are sent back to the sea,
My apologies to them.
Many gardens of Eden are being
Washed away.
The men are pulling the rope to its end
The bag reveals what's there
The catch is dragged offshore
Aras and Jonathan of Sulu Garden
And me
Among them.

Miagao January 17th, 2019 …

The Walking Spirit

This Lend opens from the Yukon River
To the Strait of Fire.
On every pebble I see the site
Of the feathered man
A wolf, a buffalo, a flying eagle
Are carrying his image.
The foreigners are walking throughout the Land
Stepping on my ancestor's feathers.
The Great Spirit stays along
No need for me to prove it.
I'm here
The Walking Spirit.

January 18, 2019 …

We Are One Soul

Think of the red feather's People
Those naked in 1942
Their offerings repaid with greed and lies.
The wounded people have faded out.
They disappeared in between the army grenades.
We have exploded
The remains of our flesh are falling down
Wherever it touches the land
A Native Spirit arises.
People of all
One from Jerusalem prays for you.
We are one soul.

January 16, 2019…

על אותה המדרגה

"קשת רובינסון" גבוהה מעליי,
מנותקת.
פה השתרע גרם מדרגות רחב
שעלה עד הר-הבית.
בשרידי האבן אתה יכול לגעת
זאת האבן. גע.
עלו עוד מדרגה
וחשו את קרבת אור אדוני
פניהם האדימו
מצחם נטף זיעה קרה
נשימתם נעתקה.
תחת המדרגות, אבק אבן
ואין עולים.
אני שולח מבט ארכאולוגי מתמשך
האל ואני על אותה מדרגה.
אני כאן.

1.1.2019…

בראייתו של זקן

מהדמדום הראשון ועד האחרון
היום הזה חלף.
אני רואה את עצמי ממרחק הזמן
העיניים בוהקות רוצות לסחוט את השארית
מסרבות למצמץ
אך רואות את הזקנה
מביטות בעלמה המוארת בחשופיה
לא פעמיים
בשבילה איני מוכן לטרוח עד שפת הים
את התא הריק שבארנקי
מילא בעבר קונדום ארוטי.
הדור השלישי כבר פסק מלינוק
ברגע זה אני מאוכזב מעצמי
החלום אינו עוד בכיסי
מחשבותיי מתרכזות בהבטחת העתיד
המגוחך.
אני מצמצם את נוכחותי
לגרגיר אבק.
עד שאיני מכיר את עצמי.
רצונו של הענק הבלתי נראה
מוריד ומעלה.

22.12.2018…

שאגה בדרומה של תל אביב

כיכר עץ הדקל, יבשו מיני הדשא
הירוק אינו מלבלב בדרומה של תל אביב
אורחי החתונה אספו את האשפה
האדמה היא הבמה
תחת עץ הדקל, בגדה הלבן של הכלה
שואג מעל האישה השחורה
קולות של אפריקה
אפריקה מרטיטה
בעוד רגע עדר של תאואים פראיים
יפרוץ לכיכר
אני חש בהם שועטים
הקרקע רועדת
שלושה מכים בתופים
השאגה פה
בדרומה של תל אביב.

28.12.2018…

אלוהים פה

במה על החול
הגלים מתקצפים
אור חזק מכה
מוזיקה מרעישה את הטיילת
רסס דק – אלוהים. זה לח!
אני נסחף
אישה שלא הכרתי
מקרבת אליי את גופה
עד אין מרווח
הבמה מתהדקת לגוף אחד
יש מקום לי-לך ולגלי הים
ממול שלושה בחורי ישיבה.
הים משמיע קול
אלוהים פה.

7.7.2018…