Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

שירים חדשים נבחרים

פרחי ירושלים

הפרחים
שבהרי ירושלים
מרככים את הסלע
הבוקר

25.2.2021…

המשוררים כולם

שירה פואטית בשפתה
באו משוררים מכל קצווי תבל
מילאו את המישור שבין ההר לים
במקום שהשמש לעולם לא תשקע
כל אחד ואחת אוחז בספר שיריו
קורא בשפתו
בקול רם
השפות משלימות
מונגולית ועברית
משתלבות
הצליל עולה
עד אשר הוא מבטא
את שפת האדם
שפת בני האנוש
כולם

23.12.2020…

ברגע שקשה לי

ברגע של אכזבה
אני שולחת מבט אל על
מעל
מעל החולשה
מעל הרגע
כשהתחפושת מתמוססת
כשתחת חגיגה נפער הבור
כשאין למי לפנות
שאין מקשיב
רק הרוע פוער את פיו
זה הרגע להודות
על שיש בכוחי לראות
שאין
ברגע זה אתה מגיע
יש לי אותך

24.2.2021…

Co mi to da

po latach zmieniają się sąsiedzi
zamiast starej wdowy
młoda para leci
?co mi to da
?co mi daje, że trawa rośnie
nie wiedziałem, że jesteś na świecie
że jesteśmy sąsiadami
zaczęliśmy od rozmowy
skończyliśmy na kochaniu
to nas zmieniło
teraz nie możesz znieść myśli
że flirtuję z innymi kobietami
?nie jesteś wierny
?może rozkoszy szukasz tu i ówdzie
może
to koniec – wredny jesteś
a ja chcę wiedzieć jak trawa
rośnie

23.1.2021…

Chatka nad przepaścią

ze wszystkich miast na świecie
wszystkich balkonów i pałaców
wybrałem miejsce dla siebie
moją chatkę
postawiłem tuż na krawędzi
jeden nieostrożny krok
i mnie nie będzie
przepaść
znaczy granice
bym nie nadepnął na nikogo
nawet wzrokiem
ratowałbym kogo mogę
nie używałbym co nie moje
zawsze na paluszkach
jestem ci wdzięczny
że zgadzasz się żyć ze mną
na krawędzi

24.1.2021…

Gdy figi kwitną

nie na fotelu
pragnę cię miedzy kamieniami
i szczelinami skał
gdzie wiatr kołysze polne kwiaty
tam cię pragnę
oparci o pień drzewa figowego
połączeni ciałami i poezją
kwiaty fig ponad nami
osnuwa nas ich wilgotny leśny zapach
pytasz mnie:
-czy widzisz jak kwiaty fig opadają
?pełne blasku i pieszczoty
widzę, że na głowie masz wianek
z ich różowych kwiatów
dotykam ich płatków
choć wiem
że nikt
nigdy nie widział kwitnących
fig

25.1.2021…

Czy to ja

lód pokrywa wodę
ostatni liść waha się beznadziejnie
oddaje się swemu losowi
opada
chwila pustki
rodzi poezję
jakby chciała powiedzieć, że słoneczko powraca
że lód spłynie wodą
że będziemy się znów kochać
klęczę na kolanach
nad stawem Wole Oko
refleksja się obudziła
to nie moja
to ty jesteś

27.1.2021…

Nation of Many Islands

We are The People of the Sulu Sea
We're The People
of the corals and the blue reefs
We're The People of The Philippines
Filipinos, graceful to friends
yet, chopped off our enemy's head
on the rocky beaches of Cebu and Mactan
we speared Magellan to his death
no body was left
no remains.
our islands are open to all
but no place for conquerors
our Nation is consistently forming
and reforming and merging
and splintering again
to be one
of endlessly rich cultures and beliefs
from the provinces of Visayas and Mindanao
all the way to Manila City
we, the indigenous islanders
victorious over Magellan's fleet
We're the people of the future
and proud

29/1/2021…

עצבות האינדיאנית

ביבשת שבין הקטבים
דיברו בה שפות רבות
אלה אינן נשמעות
כי אבדו העמים ואינם,
הזרים הגיעו בכלי שייט ענק
ושפתם מוות וצלב
השבטים נסו בבהלה ואבדו
אדמתם נבזזה בידי המנצחים
שפתם ממשיכה לדכא את העמים הכבושים
אך הנרצחים לא סולחים
האינדיאנים המושפלים במשך מאות בשנים
קבלו את נחיתותם כעובדה
כעונש על היותם שונים
על שרקדו במלבושי נוצות
על האף הנשרים ועורם האדום
על שאינם עובדים בורא עולם אחד ויחיד
אחים אתם לי, התברכתם ביופי
אתם אומנים מלידה
הקושרים גורלכם לנהר ולאדמה
ולא בוטחים במילתו של האיש הלבן.
אני הוא אחד מכם
אני איש שבט ההופי, הנבהו והמוהיקן
אני הנרצח של כל העמים האינדיאנים
אני פה,
ממתין לשובם

22.11.2020 …

עכשיו אני יכולה

אהובי, סיימתי כל חובותיי
כך נקבע לגבי
אני יודעת שאם אשאר יום אחד נוסף
עם מי שאני עכשיו, יקרה לי אסון
זה הרגע ולא יהיה לי אחר
אני יוצאת את ביתי ולא מביטה לאחור
יש לי מקום קטן בעיר
לא נועלת את חדרי
איש לא יבוא לשם מלבדך
אתה אהובי
עד יום מותי

12.12.2020 …

מדמה ועל אמת Wymyślam i naprawdę

אני רואה את אהובי עולה מעומק הדממה
widzę mojego ukochanego wychodzi z głębokiej ciszy
מעלה חיוך מבוכה
budzi zawstydzony uśmiech
הוא מודע
jest świadom
מבקש סליחה
prosi o wybaczenie
אומר שהלוויה היא כדי לצאת מדי חובה
mówi, że pogrzeb jest obowiązkowy
ללמדנו להתנהג ללא יוהרה
uczy byśmy zachowali się bez arogancji
כי ימי חיינו מעטים
bo dni życia są krótkie
אל תתייחסי אלי כאל המת
nie traktuj mnie jak zmarłego
כי חי אני
bo żyję
בליבך
w Twoim sercu

18.12.2020…

Potrzeby

te niekończące się jedzenia,
te pożywienia
co na brzuch uciskają
pilnują się, by
nie wpełznąć do ducha
:w rozpaczy pytam
o drogę do ubikacji
dusza cienia nie rzuca
i nie szuka opróżnienia
ciało ją karmi
bliźniak ducha
nie próbuj ich rozdzielać
…bo nic… nie pozostanie

5.12.2020…