Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

שירים חדשים נבחרים

המושפל משפיל

על כל איש שאני רואה ברחוב,
יש רבים שלא נולדו
יש שכמעט
אך לא.
אני שומע אותם מלינים: למה זה פסחו עלינו?"
אחיי, איני מודה על שאני חי בצל המוות
כל אחד נלחם על קיומו
אלוהינו הראשון.
לאן שאפנה, שם האובדן
את חוסר האונים אני מפנה לאפיק: אני יכול
לחתוך בבשר, לרמוס כל אדם
אני יכול
מבטי אל הבורא
זה שלמען גדולתו שולח אותי לקבר
אני מישיר אליו מבט
משחרר את עצמי מכל יראה
לראשונה מכה בו.
אני יכול.

11.12.2018 …

From Love to No

Loving
Faith
A bright future
Future uncertain
A merciless man
No future

December 4, 2018…

פליט לרגע

איש אפריקאי נושא תרמיל לבן בוהק
סיגריה בידו וצעדו נמרץ
ברחוב יעקב לכיוון הרצל
זה הכיוון שלי
הוא המוליך
ואז הוא סובב לאחור
ופונה היישר אליי
מבטינו מצטלבים
לרגע, אחד מול השני
חוסר ביטחונו עובר אליי
עכשיו תורי להיות בלתי רצוי,
נמלט
חוצה גבול
המדרכה אינה ארצי
החוק אינו לצידי
אני פליט מבוהל.
לרגע
עד שהוא נעלם.

8.11.2018…

המשחית

ראה את המושחת
מראהו כמראי
זה המוסר שמפריד בינינו
אותו הוא הטביע בשלולית של ממון
בים של ממון
באוקיאנוס הגדול.
יש לו מאכער ששווה מיליונים
זה ששומעים בקולו מבעד לדלת נעולה.
את דמי ההצלחה הוא מקבל ממי שיש לו
הוא רואה עצמו כצדיק חברתי
את השלמונים מייד חולק עם האחרים
משלם בעבור קוניאק משנת 1861
יהלום 28 קראט
מרצדס בחצי מיליון
מעשיו אינם חריגים
כך סביבו נוהגים
רק פרייר ימנע זאת מעצמו
"אני משתמש בכישוריי לשכנע,
להוביל מהלך מסובך,
זאת האמנות תן וקח"
הוא מחייך אליי
כמוני.

10.11.2018…

ביקור במוזאון

אני מרוגש, תוך כדי
רוצה להיות אחרי זה.
לחדור עמוק ככל שאוכל
עד הנקודה בה הכול התחיל
אל החיים עצמם
כאן אני נמצא.
מודע לעוצמת הרגע
אוחז בחוסר הסיכוי
אל יודע שעל מנת שיקרה
הוא חייב לחלוף
לעבור למדף מרוחק במקום ובזמן
עליו להפוך למוזאון
למעניין וחסר רגש, לסטרילי
עם שעות ביקור חקוקות
ועלות כניסה
אני – נמלט
אל השירותים
רעש המים מנקה
שוטף הזיכרון.

5.11.2018…

אדם לעצמו

"תנצח או תהיה בשר למנצח"
הקליע מוכן להישלח
הטווחים הולכים וגדלים
המוות מהמרחקים בוא יבוא.
בעולם שכזה, איש ישראלי אומר:
"לא עוד הרוג
שברו את החרב
אהבו את הקורבן
המנצח והמפסיד עומדים למשפט האלוהים
אהבתך למי שאינך יודע את שמו"
העושה משפט בחר באדם לבחור
אדם קם
ועושה למען ביתו.

20.11.2018…

כל בית חייב ברז

בביתו של אשקלוני הברז דולף
הלך לאזור התעשייה וקנה ברז.
"צבע אדום" בעיר אשקלון
נשמעים פיצוצים
הם הולכים וקרבים
מעל לראשו
האיש נחוש, גובר על פחדו
ממשיך בשגרת יומו
בא אל ביתו ומצא שהקיר
שוכב על הרצפה והתקרה ביניהם
בענני אבק
והוא עומד וממלמל:
"כל בית צריך ברז"

19.11.2018…

אני אפרח

אני יודעת שאיציק יישאר בסיעודית
ואין לי מה
אחרי שנות דיכוי
אני רוצה לפרוח
יש סחלב הפורח לילה אחד
אני הוא הסחלב
אין בי בגידה
אף פעם לא הייתה
אני רוצה לדעת שאני חופשייה
החופש גורם לי לבוא אליך ברצון
ובלב ירוק.

20.11.2018…

In The Shuanghe Cave

It took mountains of an underground rivers
To drill into the heart of The Earth Spirit
And a single loving look to see it.
Deep in the cave, a storming wind passes through
Fulfills my dreams
Interchanging with my silent soul
Flowing through my eye lids
I see the river coming out of me
The Shuanghe Cave holds all my needs.

27/10/2018…

אנחנו רוצחים

חבר זר,
מוטל ירוי
גוסס בפצעי שנאה
היורה מלא גאווה
מחייך.
אמרת: "הלווי שימות"
הדיבר מתכוון
עושה את דרכו אל הקורבן המיועד:
שכן, מנהיג, מי שנפרד זה עתה.
גופות פזורות סביבי
מקוללים חסרי ישע.
אנחנו הרוצחים.

23.10.2018…

הדף עדיין ריק

אני מיישיר בה מבט:
למה את מסרבת לי?
אני דורש תשובה
את השיר הזה אני חייב לכתוב עכשיו.
אני נושף בחוזקה
מילות השיר עפו, התפזרו,
משנחתו בשנית
השתבש המובן
המילה טוענת שאני פועל כנגד רצונה
מאיימת שתסתלק לה
העימות עולה מדרגה
במסמרות קבעתי כל מילה
אך מייד התנצלתי
הרי את אות החופש
עברתי לשלב התחנונים.
אין מילים.

23.10.2018…

אביב מאוחר

איני מתעלם מאשר סביב
ונאחז בתדהמות של נער
איני משליך רגשות
כי הייתי שם
אהבים נוגעים בגוף
נושאים ריח של איבר נסתר
לאחוז בכוח החיות.
לאהוב מילות המשך
הן אינן עכשיו
הייעוד חלף
הלא ברור נותר כגעגוע
הרי יש מעש המניע רגשות רכים
שסופו בחגיגות ימי ההולדת
אני מדלג על כל אלה
פונה אלייך: אין בי מעש
נשבעתי כי רק בחגיגת הנפש רציתי
ובצביטת הסיפוק מאסתי.

3.10.2018…