נפתלי פרימור, שירתי

עיניים כחולות

כל שזכרתי זה עיניים כחולות
אני בתוך ההמון.
מבטי לא עוצר לרגע
יוצא מרכבת, עולה במעלית,
עובר לצד השני של הכביש
חוזר.

על פני הרוכלים עובר,
נכנס לחנות נעלים,
תכשיטים,
יוצא וממשיך
לא נואש.

נכנס למסעדה אולי היית רעבה
לבי דופק את לא שם.
בפינת בית קפה
שולחנות על המדרכה
ביום אפור עיניך עוד יותר כחולות
אפשר לשבת לצידך?
עיניים הכחולות אומרות :
כן.

1.10.2010