באדר האדם הוא כאחד הדגים
איני חש בחודש אדר.
איני רואה אותו נכנס.
הדג הוא שליחו.
עטוף מבריקים,
שולח אליי את האור.
באדר, הנתינה חודרת מבעד ענני החשכה,
במעיינות נפשי היא טובלת.
דג לארוחה –
אות השירה.
רזון או שפע,
כמידת הנתינה:
האדם בניקיון כפיו ירחץ,
יסלק את הזוהמה מהמים,
וישובו וייטהרו.
גורל האדם כאחד הדגים.
הדג והאדם זה כנגד זה נעים.
קרבים ונפרדים.
אישה ואיש,
איחודם- שמחת אדר.
ושיבת ציון, הנה היא פה.
או אז, הצייה
תעלה דגה.
25.12.2016