Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

משכנו של אדם בהר אדוניי

אבני הכותל
אבני המסגד אל-אקצה
אבני כנסיית המולד,
סגולתן אבן.

אני חרד מאבנים,
שמושלכות לעברי
בשם מי שיודעים את שפת אדוניי.

שטחו של הר-הבית,
כחוותו של חקלאי.
ומשעלה באש, אלוהים לא היה בו.
הוא נדד אל לבם של מאמיניו.
שם משכנו.
חסר בית הוא.

הר-הבית כולו מעון אדם.
יבואו אליו בני האמונה,
יבנו את ביתם בהר אדוניי
בית-לב לכול,
יבואו להכיל את האל
בלב.

7.7.2016