נפתלי פרימור, שירתי

רציתי אכזבה

איך הבאתי את זה על עצמי?
רציתי לחוות אכזבה מהי
שתאכזב אותי טוטלית.
רציתי להרוג את הדימוי של הגבר המושלם.

עכשיו אני בסיוט:
שלא יוודא
לא לבניי ולא לאישי.
לא להשאיר מאחוריי פירור של איפור,
אלא זיכרון עמום.
ומיד לחזור
ומיד לבוא.

אני מחלקת עצמי שווה בשווה:
דקה אתך ודקה עם אחר.
אני לא כועסת
זו בחירתי.
אך אני נחנקת
מפסיקה לנשום
ואז מתמלאת אוויר
חמצן טהור
עם אישי.

17.12.2016