Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

לו רק

מוזיקאי מחונן
נזרק מקרון עמוס קרבנות וצואה.
נשם נשימה מלאה.
הזרקורים וההמון הזועק העבירו אותו
למרכז הבמה.

אהבת האדם
אהבת העמים כולם עופפה אותו.
לא, לא את הרייך השלישי,
אך הגרמנים הם עם תרבות בכל התחומים.

לקול מחיאת הכפיים, נביחות הזאבים המתפרצים.
אס-אס מנים אוחזים בהם, מונעים בעדם,
אולי יש תקווה?

לפניו חוטי תיל מתוחים
הוא רץ בפרץ כוחות עליון
לפרוט על המיתרים,
מוזיקאי יודע את התווים, ליצור מוזיקה
שתעורר את אלוהי ישראל.
שלבו ייפתח לעם ישראל.

לו רק יצליח להניע את המיתרים
לו רק.
ידו על הסריג הגס.
תו מחושמל.
איש לא ניגש.
האור כבה
והמוזיקאי-
הוא נזרק על עגלת
ששת המיליון.

4.2.2017