נפתלי פרימור, שירתי

אנשים בחלוקי הנחל

ערוץ. גדה תלולה.
יובש עד אבקת השמש.
חלוקי נחל מקטן ועד סלע.
על כל אחד מוטבע שמו,
לכל אחד חריץ ובליטה משלו.
אני מביט בהם והם משיבים חיוך.
אני מזהה פנים
פני איש,
שצועד בעקבותיי,
עד שאמעד.
יש חלוק שעליו פניה של אישה,
שאהבתיה.
עצמתי עיניים
ושמעתי אותם זזים, מתנגחים, נאספים.
אנשים בחלוקי נחל.

4.3.2018