נפתלי פרימור, שירתי

העין

העין. עין אחת מבין שני עמודים.
את עומדת על קצות האצבעות,
אני מדמיין את מלבושייך.
איני רואה את עינך האחרת.
רק העין, על פיה אני רואה את כולך.
והיא עולה ויורדת,
לרגע נעלמת. ומיד שבה.
עין שובבה.
בת כמה?
צליל נשמע, מין שריקה עמומה,
איני בטוח כלל שהעין והפה משתייכים.
איני מסיר מבט,
מנסה לפענח.
העין הכהה
נעצמה.

23.4.2018