נפתלי פרימור, שירתי

זה קורה

תחושת הזמן עזבה אותי.
השעה הפכה לגוף חסר גבולות
אינה עוד חיבור של דקות
השעה היא גוף מעורפל.
איבדתי את הספירה
כמה פעמים
לחדר המיון ובחזרה
כל עוד. אולי.
אהובי מלא גרורות
אני מבחינה בהן מבחוץ
והן צוחקות לי בפרצוף
משחקים איתי מחבואים
"את אינך יודעת איפה גוף הסרטן
ואיפה אהובך
והיכן הגבול עובר"
באהבתי הן זוכות.
אני מקבלת את הדין
יודעת שבכל רגע זה עלול לקרות
שכל רגע עלול להיות
הרגע שבו זה יקרה
זה קורה.

26.2.2019