נפתלי פרימור, שירתי

בין

אני מחנה את הרכב
פותח את הדלת
שואל: "איך איתי היום?"
הכול בסדר.
ובאותו הזמן אני לא פה
איתך – האישה האחרת
היודעת שאני בדרך אליה
איתך הזמן אינו נספר
הרגע נמשל
שנייה אחת ממלאה את הים.
לא המציאות
לא "מתי שוב?"
ואולי זה הסוף?
אני לא נפרד,
במוחי אין פינת מסתור
כאן אני מתפרע
חופשי עד היסוד שבי
פיזי, נוגע בכל הכוח
את איתי, את קיימת
כמו שאני קיים.
וגם עכשיו
כשאני שואל:
מה שלום איתי?"

23.3.2019