מכוסה במטפחת הגורל
אמרתי משורר ושירה
עיניה נדלקו
תקרא לי בבקשה
אפילו שורה
אצלי האותיות מרטטות
מפני מסתתרות
הנה הבאתי לך משקף ראיה
תרכיבי אותו מעל העין
השורה נרגעה
כל אות כאוניה ברורה
מקריאה:
"בא אלי אהובי
מדבר אלי בשמי
אומר שחזר
האוניה טבעה
אך הוא ניצל מהים האכזר
מבקש שלא ניפרד לעולם
המשקף החזיר שירה לחיי.