כּוֹתֵב הַשִּׁירִים עָמַד
מִי שֶׁעָסְקוּ בִּדְבַר-מָה, עָצְרוּ
יֵשׁ שֶׁבָּחֲרוּ לַעֲמֹד וְיֵשׁ שֶׁיָּשְׁבוּ מוּלוֹ
פָּנָה אֲלֵיהֶם בְּאוֹמְרוֹ:
"הָאֲדָמָה מְבָרֶכֶת אֶתְכֶם לַשַּׁלְוָה וּלְשָׁלוֹם"
עֶצֶם עֵינָיו וְלֹא הוֹסִיף מִלָּה
אַךְ כָּל אֶחָד שָׁמַע אֶת הָאֲדָמָה
פּוֹנָה אֵלָיו
מְבַקֶּשֶׁת חֶמְלָה לְמֻכָּה
מְבַקֶּשֶׁת אַהֲבָה לְשׂוֹנֵא
מְבַקֶּשֶׁת מַחְשָׁבָה טובה
מְבַקֶּשֶׁת חֶסֶד אֶחָד
מְבַקֶּשֶׁת שֶׁלֹּא יִדְרֹשׁ מֵעֵבֶר לְצֹרֶךְ
מִשֶּׁפָּקְחוּ עֵינֵיהֶם
רָאוּ חִיּוּךְ עַל פְּנֵי חַבְרֵיהֶם.