אָהוּד אוֹלְמֵרְט, רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה
הָאוֹתִיּוֹת שֶׁמַּרְכִּיבוֹת אֶת שִׁמְךָ
מְדַבְּרוֹת כֶּסֶף
אֵין מָה שֶׁיַּשְׁבִּיעַ רְצוֹנְךָ
כָּל חֲבוּרָתְךָ-אוֹהֲבֵי בֶּצַע.
אִישׁ הַכֹּחַ וְהַמַּעֲשֶׂה
הַבִּיצוּעִיסְט שֶׁל הַמִּפְלָגָה, שֶׁל הָעִירִיָּה שֶׁל. ..
יָצַר מַנְגָּנוֹן מְדִינִי
אוֹת לְאוֹת צֵרֵף
עַד שֶׁנִּהְיֶה וְקָם
וּבִתְמוּרָה מַעֲשֵׂר נָתַן
הוּא חָבֵר.
אַחֲרֵי שֶׁעוֹשׁרוֹ נִצְבַר
אֶת הַצֶּדֶק הֵסִיר מֵעַצְמוֹ
הִשְׁלִיכוֹ
עָמֹק אֶל הַבּוֹר
מִמָּרוֹם גּוֹבְהוֹ מַשְׁקִיף עָלֵינוּ
הַנְּתוּנִים בְּתַחְתִּית אוֹתוֹ בּוֹר
בְּעֵינָיו, כָּךְ הוּא הֶסְדֵּר הַנָּכוֹן
הָעָם פּוֹנֶה אֵלֶיךָ וּמִתְחַנֵּן
קַיֵּם כַּלְכָּלָה
עֲשֵׂה
אַתָּה הֲרֵי אִישׁ הַמַּעֲשֶׂה
מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִטֹּל גַּם בַּשְּׁבִיל הֶחָבֵר?
נַיְחָא, קַח לוֹ וְלֵךְ
הֲרֵי אוֹת כָּתַב בְּשִׁמְךָ.
אַתָּה מַעֲבִיר בִּי חַלְחָלָה
אַךְ אֲנִי אוֹמֵר תּוֹדָה
עָשִׂיתָ לְבֵיתְךָ הֵצַלְתָּ אֵת בֵּיתֵנוּ
אַתָּה מֵרְאֵנוּ אָח גָּדוֹל שֶׁהִצְלִיחַ
שֶׁלָּקַח לְעַצְמוֹ
אַתָּה גָּדוֹל.
נִיחַנְתָּ בְּכִשְׁרוֹנוֹת מוּזָרִים
אַתָּה יוֹדֵעַ לְהוֹבִיל אֶל נַחֲלֵי הַכְּסָפִים
מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד שֶׁיִּשְׁפְּכוּ
לְתוֹךְ כִּיסֶיךָ וּמֵקוּרַבֵיךָ.
אָנוּ תַּחְתֶּיךָ
מַחְשְׁבוֹתֵינוּ חוֹלוֹת
הַעֲרָצָה קִנְאָה וְשִׂנְאָה
בְּעִרְבּוּבְיָה
מַדּוּעַ לֹא כָּלַלְתָּ אוֹתָנוּ
בֵּין אוֹתִיּוֹת שִׁמְךָ?