אֲנִי מַעֲדִיף לְהַתְחִיל אֶת יוֹמִי תַּחַת מַיִם זוֹרְמִים
לְהַרְגִּישׁ אֶת קִילוּחֵי הַמַּיִם
שׁוֹטְפִים אֶת גּוּפִי
שֶׁאוֹן הַמַּיִם לֹא מָנַע מִמֶּנִּי
לִשְׁמֹעַ רִשְׁרוּשׁ ו.. עוֹד…
הוּא שֶׁגָּרַם לִי לִפְתֹּחַ חַלּוֹן.
יְמֵי אוֹקְטוֹבֶּר הָאַחֲרוֹנִים
עָלֵי הַצַּפְצֵפָה רֻבָּם כְּבָר נָשְׁרוּ
לְנוֹתָרִים גָּוֶן שֶׁל זִּקְנָה
נָעִים בָּרוּחַ וּבַאֲוִיר כּוֹתְבִים.
אֲנִי מִשֶּׁתָּהֶה
עוֹקֵב אַחֲרֵי הֶעָלֶה שֶׁקָּרוֹב לְחַלּוֹן
קוֹרֵא שִׁרַתוֹ
הַפּוֹנָה אֵלַי:
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֶהְיֶה חַיָּב לְהִתְנַתֵּק
כְּבָר חֹדֶשׁ שֶׁאֲנִי מַבִּיט בְּךָ
מִתְבּוֹנֵן
נִקְשַׁרְתִּי.