נפתלי פרימור, שירתי

גּוּפִי הוּא הַבַּיִת
בּוֹ מִתְכַּנְּסִים הוֹרַי
בַּיִת נֶצַח
וְהֵם אֵינָם
בְּתוֹכִי נָחִים
שׁוֹמְרִים חִיּוּכָם
כְּבָרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאוּ אֶת בְּנָם
אֲנִי מִקְלָט
מִקֹּר וּמִשִּׂנְאָה
הַבַּיִת שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּלֶּה
לְעוֹלָם.