אֲנִי הַקּוֹסֶמֶת
הַהוֹפֶכֶת אֶת צִנּוֹר הַשֶּׁתֶן
לַאֲבִיזָר סֶקְס
וְאֵת הַזָּר לִמְאַהֵב
אֵין כְּמוֹ סֶקְס
הַמַּרְאֶה שֶׁהַזְּמַן דּוֹחֵק
מֵרֶגַע הַחֲדִירָה
אֲנִי סוֹפֶרֶת
מְשַׁנֶּנֶת:
שַׁחְזְרִי אֶת נְּעוּרַיִךְ
אֶת הַחֲשָׁשׁ וְאֶת הַתְּשׁוּקָה
מוּל גֶּבֶר אַרְנָב אֲנִי צַיֶידֶת
וּלְהֵפֶךְ
אֲנִי נִלְחֶמֶת בַּנִּסְיוֹנִי הַקֹּדֶם
אַךְ זֶה גּוֹבֵר עָלַי
הַסֶּקְס הוּא שִׁירָתִי הָפּוֹאֵטִית
הַמַּחְדִּיר בִּי אֶת הַפַּחַד
שֶׁשִּׁירָתִי תִּפָּסֵק
שֶׁהִיא כְּמוֹ הַפּוֹרִיּוּת
כְּמוֹ הַוֶּסֶת
זֹאת הַסִּבָּה שֶׁאֲנִי אִתְּךָ
מְסָרֶבֶת לַחֲשֹׁב עַל הַסּוֹף
אֲנִי מְשׁוֹרֶרֶת בַּסֶּקְס וּבְנֶפֶשׁ.