נפתלי פרימור, שירתי

בבור הנטוש

אתה מעלה שירה
כי היא נוגעת בך
תמיד יש ציפור סביבך.
אתה רואה זמיר בכל דרור
והנה השיר.

ריח הדרים בישימון אני חש,
ענני גשם ביום שרב,
כחול השמים ביום סגריר,
באישה לא לך מבט אתה משיר
והנה השיר.

אם תרד אל הבור במדבר הגדול
האם תצליח את השיר מתוכו להבקיע?
תרמיל, מצרכים ושק שינה,
וחבל ארוך עד תחתית הבור המים
הנטוש.

קריר ואפור פה
הבור בישימון הוא בית לשיר
חלפה שעה ויותר
מעט האור שהיה,
יצא.

נותרנו השקט ואני
אני אותו שומע
הוא בי נוגע
אין נוכחות
רק הוא ואני
והנה השיר.

24.12.10