נפתלי פרימור, שירתי

בואי להתחדש אתי*

בא לך להתחדש אתי?
אתה מתעלם משלושים וחמש שנות פרידה
ועוד תשעה חודשי ריב נורא
תראי את הקרחת,
את עודף המשקל
זה לא מה שאת מכירה.
אני מוכנה להתעלם מהשינויים האנטומיים
של שנינו
בראשך רק אברי הגוף
ואני חושבת על החיבה, על הליטוף.
אני רוצה לראותך
כאילו זר אתה לי לחלוטין
על בסיס זה אני מוכנה לנסות:
אז מה שמך?
עברה דקה ואז פלט:
את יודעת.
העיפה בו מבט קר:
אתה לא יכול אחרת.
עכשיו זה סופי
לא. איני מצטערת.
25.11.11
*בהשראת רומן המכתבים "השמות שמורים במערכת"
מאת שושנה ויג ובלפור חקק