נפתלי פרימור, שירתי

ה' במה פשעתי

בחודש שבט,
מבטי אל השמש נשאתי.
כאב חד ועמוק בעיניי דקר.
השמיים פרוצים לחלל האכזר,
נצבעים בכחול מקצה אל קצה
פרושים למרחב ללא עננים,
אין באופק ממטרים.
כה חזק, מפלח,
בעיניי העצומות חצים משלח.

פעמים אין ספור, ה'
הולכתנו לארץ הזאת.
נהרות שופעי מים לא לנו, נטשנו.
כי שמך הנורא לצייה הביאנו
בית מקדש משכנך לבנות.

אנא אל תעזבנו
בארץ ללא מים.
פן יאמרו ישמעאלים
הקמים עלינו:
לכו לכם בני ישראל
תתפזרו בנקבי מים לא לכם.

המים הם אהבת כל חי
ואין חי בלעדיהם
הענן שומע בקולך הרם,
פקוד נא עליו, צווה אותו
מים ברוכים המטר לעמי,
ונחיה כאן לעשות לשמך הגדול.

ב' שבט תשס"ט
27.1.09