נפתלי פרימור, שירתי

האישה שבי

הראי זה כיסוי
הצבע, הקמטים, הצורה
המחשבות לא שם
מי בתוכי נמצא?

סביר להניח שיש שם אישה
גם ילד. זקן גם.
כל שהייתי ומה שעוד אהיה.
כל איש נולד אישה.
לימים מעט.

איך היא נראית,
איזהו חיוכה?
אני מדמיין: סביב פטמותיי
מתגבה החזה.
הגוף פחות שרירי, יותר מעוגל
יפה לי.

היא ואני כה דומים אפשר שהיינו
מתחלפים.
האם זה אני?
האם יש בי רצונות האיש?

אני מביט במקום הנכון.
ראשו אינו ראשי.
הוא אינו מבין על מה אני מדבר.
הוא הגבר שבי.

20.11.10