יש מחר
אני חושב על מחר.
חפץ בו נורא.
לרגע אני יודע מה יקרה
מה יביא מחר.
היום שממנו המחר צומח,
לא חשוב בכלל.
אין לי בו כל עניין.
הוא חלף.
רצוני במחר.
זה שטרם בא.
שיש בו פוטנציאל:
לצבע חדש.
למילה חדשה.
למחשבה חדשה.
לאת חדשה.
וכשהמחר יהיה היום,
יהיה לי מחר
ואותך חדשה.
4.12.10