נפתלי פרימור, שירתי

ימשיכו לסמן

נכדינו, בנינו ואחינו נולד
ב-18 באפריל, 2010.
פתחו חריץ וחילצוהו.
הוא איתנו. פה.

לפני רגע היה מאיברי אימו,
ככליה וכלב.
עכשיו ישלו אישיות ושם.
נקודה "א" סומנה.

אי שם במרחב הזמן,
על כך הניסיון מעיד
תהיה לו "ת".

הנקודה "ב" קרובה
כשיפסיק לינוק, יגיד רצונו.
אין לי מושג ירוק מה תהיה נקודה "ג".
המלווים אותו יגידו.

מביטים בו.
כל תנועה, כל פתיחת פה,
כמה גובהו, מה אוכל
האם בקע לו כבר שן?
השבוע היה קצת חולה.

את השיר הזה ימשיכו הוריו.
אחיו, אשתו וילדיו.
אך האות הראשונה של חייו
ראיתי
סומנה.

29.10.10