נפתלי פרימור, שירתי

המחיר שאני משלם

איני פוגע באנשים
לא לוקח דבר שאינו שלי
משלי יודע לתת
אני נקי מכל רבב.
אני בעל מוסר.

אך הנה שורפים את יערות העד
אני חש אשמה.
היער הובער בשביל להאכיל אותי בשר.
זה תאבוני הבלתי מרוסן
זה הצורך לצרוך המקולל.

אני אומר לעצמי:
אסתפק רק בהכרחי
אך הרשימה של "בסכנת הכחדה"
הולכת וגדלה.

עשן היערות
מגרוני יוצא,
זה המחיר שאני משלם
כדי להשתייך למעמד
שיש לו.

29.4.11