Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

נושב כותב

בכל יום אני כותב שיר.
בכל מילה
סיוט והנאה.
השיר הוא אנדרטת למחשבה
לרגש שחוויתי.
על מה עוד אכתוב?
כמה שירים נותר לי לכתוב?
אלף או אפס, לא אנחש.

כותב בזיכרון ברמזור,
בין אדום לירוק.
בכתום מחליף נושא.
האם זה ייפסק ולא יהיה יותר.
את עצמי אני מרגיע:
אל דאגה, השירה היא חיים,
אתה תכתוב כל עוד באפך נשימה.
הרמתי יד אל מול פניי,
האוויר נושב
אני כותב!

2.8.10