נפתלי פרימור, שירתי

מילה מול תמונה

אנחנו חיים בעולם של תמונה.
לוויינים מגובה רב מצלמים:
כל תנועה
כל אות אזהרה מפני התקפה
התמונה מכינה את המלחמה.
בתמונה עושים ככל שתחפוץ
להרחיק מהאמת זה פשוט
בפוטו-שופ.

הכול חוזרים ואמרים:
"תמונה אחת שווה אלף מילים"
גם מילות השירה.
השירה הוזנחה
לפינה נדחקה
שקעה והורחקה
למיושנת הפכה.

השירה נותרה כשריד שלפני התמונה
היא הדינוזאורוס
שעצמותיו הן האות והמילה,
וחוט שדרתו-
השורה הכתובה.

השירה חודרת אל מתחת לעור ולקליפה
אל מתחת למייק-אפ של התקופה.
השירה היא
געגוע לאמת הצרובה.

15.7.10