נפתלי פרימור, שירתי

כיפה זרוקה כיפה אסופה

ההוא שבחשיכה זחל מבור ההריגה
בטרם ידע האם יינצל
הרים את ידו
הסיר את הכיפה מעל ראשו
והשליכה.
אין אלוהים אמר.

והאחר שחווה דבר דומה
ראה אותה ומלמל:
"הדבר לא קרה ללא השגחה העליונה"
ניגבה ועל ראשו הניחה.

מי שניצלו מתופת השואה
ביקשו שהים יפריד
בינם ובין האדמה השנואה
ובעודם באוניה
במצולות טבעה
רק מעטים לחוף עלו
והעוד השורד
השליך את הכיפה.

ורעהו שלצדו אמר: "זה נס"
הרימה, על ראשו הניחה
וברכת הודיה נשא.

ההוא שניצל מהטנק הבוער
זרק את הכיפה וקילל.
אך טרם באבק כוסתה
עבר אחר והרימה.

ואני בכל יום ויום
מרימה
וזורק.

15.5.2011