נפתלי פרימור, שירתי

רענן בדבש

יפים הם החיים בעודם רעננים.
הצעיר תמיד הוא יכול, כל הר קטן עבורו.
חיוך מלא קסם, תלתלים הנשפכים כאשד.
אך יש לזכור את עובדת החיים: לא לנצח צעיר.

הגן עת מניב הוא פרי, התות בבוהק צבעו,
אגס ותפוח, רעננים, כעלמה שאבריה הנשיים שופעים,
עוד מעט והעץ ייוותר בלי עלה.
הזמן אכזר ופוגע ואת הנעורים מוחק עת בם הוא נוגע.

אך לדבורים יש מענה- הדבש, הוא איננו מזדקן, רענן ומתוק חדש כישן.
בליל בלי ירח אל כוורת ביער חומקת, את תוכנה לכדים היא יוצקת.
בחדרה, מאחורי דלת נעולה, עכשיו זמנה לטעום טעים,
מדפים עמוסי צנצנות,
נעמדה ליד ראשו של גבר בדבש, שערו ארוך מתולתל משתפך ועור פניו חלק, כבעודו בחיים.

25.12.2009