Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

סופה של תמימות

מחברי לא היו לי דרישות
לא ביקשתי דבר
מלבד שיהיה לי חבר
זאת תקופת התמימות.
משזו פסקה
תמיד חסר לי דבר מה
לו רק אותו קיבלתי
הכול היה שונה
אושרי האישי והממון
היו משתלבים
הייתי מגשים את מטרות חיי
רק שאותו הדבר
ממשיך וחסר
נואשתי מלקבלו.
רק את החבר אני מבקש
והוא איננו
והתמימות אתו.

21.5.2011