נפתלי פרימור, שירתי

אלשהיד

אני הוא האחר,
יהודי שבחר לחיות
בארץ-ישראל.
אני חייתי בשדות ובנחלים
הקשבתי לרעש אשד המים זועפים
רוח וגלי ים אמרו לי לתאר את יופיים
להם שירי .
בעוד את שירי אני אורג,
פיצוץ רם נשמע, אדמה נרעדה
שנאתו של שהיד נשלמה,
חרבו של אסלם בלבי פגע.
לשהיד תהילת נצח,
הוא לא יסתפק בנשים אלמנות
למענו ממתינות שבעים ושתיים בתולות
על כך הרוצח לא ישא וייתן
אללה הרחמן ימלא את החסר.
בעיניו של שהיד האחר הוא פולש
ואת אדמת אסלם הוא כובש.
כשגופו לאלפי רסיסים
כשאבריו פזורים בין הראש והלב
הם אוכל לזבובים
אין זה יהא כלפי הבורא
שכך תעשה לך ולגופו של האחר.

26.3.2009