נפתלי פרימור, שירתי

אבק עַרָב

אבק עַרָב כיסה את העיר ירושלים
ונותר ממנו לכול מישור החוף,
לתוך נשמת אפי חדר.
דחוס, רק הוא
הוא האדון, השולט בכל מקום.
אני מנפנפו ביד רמה
מזיזו לרגע,
אך אותה התנועה שאותו סילקה
מחזירה אותו בחזרה.
זמן רב נדרש להכיר בכך,
שאי אפשר לעצור את אבק עַרָב.
חומות הפרדה, קירות בטון עבים,
צריחים לרוב,
גדרות, מחסומים, תעלות ומכשולים
כולם מלאו אבק עַרָב
ואתו אסלם,
הוא אתנו.
אומר על עצמו שהוא מלח-הארץ הזאת
ושתמיד היה פה,
אותנו הוא הופך לאבק.
השומר על צלם אנוש
לא מרשה לשנאה לגלוש,
אך אבק הערב שיבוא
בחרב יכרות
ובכוח אסלם יעקור
את האנוש.

20.2.2009