נפתלי פרימור, שירתי

מאז חתונתם מתגרשים

אני רוחנית רואה מעבר לאופק
מתעמקת באמנויות, בתרבויות ובספרות
הוא עובד היי-טק, בודק מעגלים מרובעים
לא מתאים לי
רוצה להיפרד
שקלתי כל ההשלכות.
לא יכולה להוסיף ולוותר,
אני חייבת קירבה של רגשות.
ההורים שטרם הספיקו את הסובבים לשתף
בסיפורי ההשקעה והחתונה-
מפח נפש נורא אותם שוטף,
בכל כוחם עושים לשינוי דעתה.
הסכימה לנסות מהתחלה
הזוג הוליד ילד.
לשנה וחצי נדחקו הטענות
ההורים נשמו לרווחה עד:
"איני מסוגלת אותו לשאת עוד!"
הוא לא השתנה כלל נשאר כשהיה,
סבלנותי כבר פקעה
אני מודיעה: יש לכם בת גרושה!
אגדל לבדי את הילד. לא יחסר לו דבר
עדיף מנוכחות האיש חסר חזון
החי רק למען עצמו.
ההורים שוב "על הפנים"
מיהרו וקנו מצעים חדשים
ובשמים יקרים
עוד היריון וילד בריא,
אך דבר לא השתנה:
"אתו לא אשאר. עדיף לי להיות אלמנה!"
איננו עושה דבר עם עצמו
רק עבודה
ללא השראה
רק פרקטיקה.
עשור הראשון חלף
זה נמשך
שוב הגיע הזמן ללדת
במזל טוב.
הבת לא יכולה יותר…

16.4.2011