נפתלי פרימור, שירתי

חפירת הצלה

כתיבתי באה אלי בגיל מבוגר,
שואבת כוחה מימים שעברו.
ההם לפני עשורים רבים
נראים לי היום מאחורי עננים
ענני הזמן, אפורים, עמוסי אירועים
אור מתקשה דרכם לעבור.

זיכרון הילדות שבתוכי
נהרות זורמים, אגמים שקועים בין עצים
היער המחשיך
ומעבר לו חולות זהובים
השיער הרטוב
המגע הראשון
החיפוש.
עבורם אני חייב חפירת הצלה
הם חלק ממני
נחלתם של אוהביי
שמלווים אותי בשירת חיי.

הי יקירי, לא רק את העבר אני חי.
ככלות האוצרות הראשונים
ההווה גדוש באירועי עכשיו
והוא ימלא את שירי
עד אשר הפוסק יפסיק פסוקי.

7.3.2010