נפתלי פרימור, שירתי

אנשים לא נפגשים

רואה את עצמי הולך
ביער עמודים.
שורות-שורות, בכל שורה איש,
כולם הולכים באותו כיוון.
אינם ממהרים
מבטם רק קדימה לא לצדדים.
היודעים הם לאן מוליכים העמודים?
לעולם לא ייפגשו.
הם הקווים המקבילים
של החיים.

11.11.2009