נפתלי פרימור, שירתי

השירה ובלעדיה

רק לא שירה!
רוצה מה שאני רואה
את האישה, את החבר, את המאכלים,
לישון, לזיין.
הצורך לצרוך ממלא אותי.

יומיים בלי שירה
בלי ריגוש שהיא מקנה.
אך בהיעדרה
אבדה השמחה.

המאכלים פסקו להפיק טעם.
הוספתי שירה לתפריט.
התסכול חזר.
ריגוש הסב לי סבל:
כואב לי שלאחר אין.

חיי נעים במחזורים
של
שירה
ובלעדיה.

17.6.2011