נפתלי פרימור, שירתי

ביעף היא באה

נפש האדם חידה היא.
עשורים חלפו,
ולא היה לי צורך
בשירה.
היא חייתה בי בדממה,
יפיפייה רדומה.
רעש הסילונים, קולות הנפץ והבכי
לא עוררוה.
מעצמה קמה.
אמרה שהיא נפשי
וביעף שינתה את חיי.
מאז אנחנו יחד
בכל חוויה, בכל גילוי, בכל מבט.
אני כותב בשמה.

5.8.2011