נפתלי פרימור, שירתי

אבני הכותל לא סולחות

אבנים הן אהבת חיי.
בכל אחת אני משלח מבט.
מחפש בה שרידי חיים,
מדובב
והאבן מספרת.

במגע היא מתרככת
מוותרת על קשיותה
נעשית אישית, רכה.
אני מרגיש
שיש בינינו
הבנה.

אבני הכותל אינן מתרככות.
עומדות מנוכרות
אף שמאות אלפים מקוננים
דמעותיהם שופכים.

האבנים אומרות:
לא.
לא סולחות
ואנו בוכים.
מה גדולה העברה
על הר הבית
שלא ניתנת
לכפרה?

17.2.2011