נפתלי פרימור, שירתי

הילד בוכה

אימא מחייכת,
יודעת: זה זמני
הבכי יחלוף.
השקט יחזור.
יהיה אחרת.

הבכי מתמשך.
מתפשט במעגלים.
נשמע שהעולם כולו בבכי.
אני אומר לעצמי:
אל תעשה דבר שיפגע בך ובילד.
אימא רגועה.
פונה אליי ואומרת:
זה לא יעזור אם תתנהג אחרת.

הבכי יציב.
לא עולה, לא יורד.
לי אין כוחות להמשיך
מבלי לנסות להשתיק את הילד.
אימא עליו מסתכלת.
מושיטה יד
נותנת דבר מה.
הבכי פסק
אני ניצל.

10.4.2010