נפתלי פרימור, שירתי

אלה פנייך

נמשך אל העצים רחבי הגזע.
ככל שאני קרב
קליפת העץ מחורצת
מסתעפת מלמעלה ולצדדים.

היופי הקסום מושך את ידי
אני סופג מחכמת העץ
הבא בימים.

ככל שהגזע קרב לאדמה
בולטים גידולים
שלא נצפו בעודם צעירים,
עכשיו הם פה.

ביום גשום,
אני ממהר אל העץ
שבקרבה.
החריצים הם רשת מסועפת של
אפיקים.

יש טיפה בודדת שנאחזה
בקצה הבליטה.
נוצצת בקרני האור
שחוצים עננים
דמעה
פנייה של לאה.

12.2.2011