נפתלי פרימור, שירתי

התייחסו לירח

הירח הוא שמבשרנו בא,
הולך ומתרחק מאימא אדמה.
בן אובד.

הוא בכעס אלינו מפנה עורף.
האוהבים בתחילה אליו הביטו
אך ככל שהתקרבו,
לא חלקו אתו את פרי אהבתם.

זה הירח שטורח
נותן מעצמו,
מטיל כל כובד משקלו
מזיז את האוקיאנוסים
מפרה את המים.
אך נותר
ערירי.

החליט לחפש מזלו במקום אחר.
מה יהיה עלינו?
על פי המחמירים-בלי הירח
לא יהיו חיים.

אנא חזרו
חייכו אליו אל תקבלוהו
כמובן מאליו.
ברכוהו עם בוא הלילה.

8.4.2011