נפתלי פרימור, שירתי

תושיט יד

כשהחיים נראים לך חסרי כל סיכוי,
כשהעולם נראה לך אפור,
כשעיניך מסרבות להיפתח,
ואתה מבקש לצאת
ולקחת חופש מעצמך
ונראה שאין לאן.
ברגע זה תושיט יד,
גם אם אתה משותק.
אני מותח את ידי מהצד השני.
בנחישות ובכוח כזה
שעוד רגע וידי תיתלש.
רחוק אני עד שאינך יכול לראותי.
אך אני שם.
רוצה במגע ידך,
מבקש שתתחזק,
שתעבור את הרגע הקשה
שתאהב את אוהביך
שיר כותב לך.

28.8.2010