נפתלי פרימור, שירתי

רגע פואטי

האם הגוף והנפש אחד הם,
או ניתן להפרידם?
רגע פואטי, הוא התשובה.

ברגע שכזה,
הנפש בגוף מואסת,
אותו נוטשת.
כל משקל מיותר,
רגע פואטי אינו נשמע לכוח.
מדלגת מעל.

הרגע הפואטי הוא הרגש,
הנפש.
הוא הניצן,
שלעולם לא יבשיל.

עבורו הפיזי לא קיים.
ברגע הפואטי אני חש
בנוכחותו של העליון.

של האדון עצמו.
לפניו אני עומד,
כורע ברך.
קם ונופל.
מגיש לה' את השיר, אומר תודה.
ברגע זה אינני אנוש,
אני אתו.

הרגע חלף, הצליל פג,
קסמו של הרגע הפואטי תם.
אני שוקל 75 ק"ג.
אוכל, ממהר לעיסוקי.
המציאות את הפואטי בלעה.
עכשיו הם אחד.
עד הרגע הפואטי הבא.

23.9.2010