נפתלי פרימור, שירתי

שירתי מקלטי

חיינו עוולות.
ילדינו מתחת לקו.
הקווים נמתחים ואנו עוברים
קו העוני,
קו הפשע,
קו הרוע,
קו הסם,
קו השכרות.

שכר זעום לעוסק בעוני.
סחר נשים בממון רב.
ממשפחה אוהבת
לזו שבפשיעה בוחרת.
ממשפחה מחבקת
לזו שגרונות משספת וחונקת בלילות.

הכיצד זה, ששארית ישראל
רוח עוועים אל עצמה משלחת?
זה שלעם סגולה נועד
ולהאיר שבילי חדוות הבינה,
בפגע וברח בחר.

הפוגע, נרגז על שעונשו נגזר,
תירוצים ושבחים לשמו הוא משמיע.
עולמו מעוות.
השחתה ופגיעה עלינו מביא.

שלמונים במעטפה
נראים לו כגמול נאות לכל אשר עשה.
מעגלי חמלה ועונש רודפים ומתחלפים.
אוי לאוהבי הזהב והשררה.

היכן אמצא מחסה ממעשיהם הבוטים?
אל תוך השורות התמימות,
אל המילה שבראשית.
אל מעיין עיר ירושלם,
אל שרידי חומות העיר.

אל עם סגולה
החולק את אלוהיו עם שאר האנשים.
היי את מבשרת כי טוב
ומביאה בשם ה' את שמחת החיים והאור.

18.10.2009