נפתלי פרימור, שירתי

סלע המחלוקת

אתה לא
את לא
לא נהיה עוד ביחד
נתגרש.
כ"א יהיה חופשי.
עכשיו נעשה זיכרון דברים.
כמה טוב שאין לנו ילד,
אז מה יש לנו:
שתי מכוניות,
מקרר, מכונת כביסה, שולחן, כיסאות
כסף מהחתונה, שכמעט ממנו לא נשאר
נחלק בשווה.
ומה עם הזיכרונות?
החיבוקים והנשיקות והתקוות
איך אותם מחלקים שווה בשווה.
אני אקח את הזיכרונות עם הנשיקות
אמר.
ואני את החיבוקים אמרה.
ומה עם זיכרון ליל הכלולות? שאלה
למי הם ילכו?
טוב שהעלית את עניין, ענה.
על אלה אני לא אוותר
על זה אני מוכן להתדיין.
היא מעשית יותר:
את התמונות נחלק בשווה.
אני מדבר על זיכרונות והרגש
לא על נייר היבש.
זה סלע המחלוקת
מבטיהם נפגשים
גם הידיים גם הגוף.
החלוקה פוסקת
לזיכרון הזה צריך זוג.

1.10.2010