לבדו בין ההרים הגבוהים
לבוש בגד צמר שערו ארוך
אסוף בקפידה לאחור
הופעתו מסוגננת בחן
לרגליו סנדלים
מוט חלול פתחים אחדים בו
קשור בחבל ותלוי על כתפו
ניכר שהאיש החלטי אך לא רגוע
בחוסר שקט
מחפש לו מקום
טיפס במעלה התלול
הסתכל סביב במבט בוחן
דבר-מה מנע ממנו להמשיך
הפך כיוון החל יורד ולא ויתר
עד שהגיע
למקום הנמוך ביותר
קרקעית של שבר רחב
השתרעה לאורכו של ההר
מבלי להמתין אחז בחליל
לכך המתין לכן הוא פה
קירבו לפיו, שאף אוויר
האם לנשימה או לריכוז המחשבה?
כיוון פניו לאורכו של הצוק
הרים ראשו מבטו אל הפסגות אל קצה הרקיע
הקולות החלו עולים אל מרום מקום מבטו
מכוונים היו
מראש ההר נראה כנקודה
אך הצליל בבירור נשמע
בתחילה קול חד
צורם
ילדותי ותמים
ומשפגע בצוק הגבוה
היה להד
ושב במשנה כוח בטון נמוך ויציב
וצליל רדף צליל
כהמשכו של החליל
הקניון וקירותיו התלולים היו לכלי נגינה
האיש פסק לנגן
אך הקולות המשיכו
מעצמם
נפעם נותר ללא תנועה
הקולות המופלאים מרחפים מעליו
לא לעצמו הוא מחלל
מעבר לרכסי ההרים הגבוהים
מעבר לכל, אין מקום שבו הוא איננו
שם השכינה לה המנגינה
הצליל הוא תפילה תחנונים בלי מילה
בקשה עמוקה:
חזור האל אל האדם.