נפתלי פרימור, שירתי

צייר הגשם

ביקשתי מצייר
לקחת את כליו
ולצאת אל בין הגבעות
הצופות ירושלים.
סביבו יובש.
הציב האמן את כנו,
בד וצבעים לרשותו
מה עכשיו?

ביקשתי:
צייר גשם זלעפות יורד.
הסתכל בי ארוכות ואמר:
ידידי, למלא בקשתך אשמח,
אך לא יורדת טיפה אחת.

תמשך לצייר, אני בו דוחק.
אתה רואה את הסכר לרגליי עין כרם?
זה שנה שלא ראה מים.
מלא אותו עד שעל גדותיו יעלה ויגלוש
ונחל קדרון יזרום.

אתה רואה שעץ החרוב יבש,
שהאדמה מתבקעת.
צייר ירושלים וירוק סביב לה.
צייר שלולית גדולה וקרפדות
בה שורצות.
מההר היבש צייר מפלים
כנהר גועש.

למה אתה עומד?
קח מכחול.
רגע. עונה הצייר,
איני יכול כך לעבוד.

אני חייב לפתוח מטרייה
שהגשם לא ישטוף את התמונה.
למעיל גשם אני זקוק וגם למגפיים.
האמן נסחף.

17.12.2010