ננק האיש
איש גלים, עלים, סבך אלונים,
פרווה, נוצות ומִתווה קשקשים.
כיצד זה מִיֶלד שקט וחיוור,
שאַפור העיר בו נצרב
צמח יער-עד, שורק ריגושים –
האיש שהיה לי לְרַב.
איש, שהופך אבנים בַשדות,
מֵיָלד את השיר מן האוֹת.
איך מִנַער שחווה הרבה הלֵבַד,
מאיש שאיבד וכָּאב
נבע עין הרגש, וזרם לִבְלי כְּלות –
האיש שנהיה לי לאַב.
איש דגי המצולות, עופות השחקים
סנדק נדלים, קרפדות, זוחלים.
נַצץ הילד על מלוא כישוריו,
ועל עץ הדעת הורכב.
הבין נרקיסים, ארסים, כוכבים.
האיש שאותי כה אהב.
ו' אב, יולי 2009
שרון פרימור