Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

עלה, כנימות-העלה ומושית

ארובות השמים באחת נפתחו.
ריח המים מאדמה עולה.
הגשם פורייה עשה אותה.
הרדוף הנחלים במחול יוצא.
ניצניו הרדומים פקחו עליהם
עלווה עוטפת כל ענף ופרח.

כנימות העלה-
בגוני צהבהב וירקרק.
תחילה בודדים ועד מהרה בהמונים.
על כל עלה,
על כל גבעול צעיר,
את מוהלו מוצצות.
העלים המצטמקים.

הנה החיפושית מושית השבע
מחציתה של כדורית המופלאה.
סמוקה,
שבעה עיגולים שחורים
על מכסה נושאת.
פניה ליצניות,
בשחור-לבן.

תחילה בודדות היו ראש החץ
ומיד הפיצו קול קורא.
מאז בואה של מושית,
כנימות העלה מתמעטות
והעלים קמים לתחייה.
אין מתנשאים
אין מובסים
יש חיים.

22.4.2010