נפתלי פרימור, שירתי

עם אלכוהול

כניסה למועדון.
עדיין מתמלא.
רעש נשמע ממרחק.
אלכוהול צוחק.

האלכוהול מציב דרישות:
תביא עוד!
רגע, תמתין, תחילה אשב.
ויסקי, ודקה ירדו,
הצחוקים גברו.

האלכוהול בקולי קולות:
אני דורש עוד!
שתוק! שילמתי די.
מה עלוב הנימוק
משיב האלכוהול.

לא עברה דקה והאלכוהול:
היזהר! אני אתנקם!
עכשיו זה דו-קרב.
רצונו של השותה התפוגג.
האלכוהול שר וחוגג.
והאיש שוכב.

14.11.2010