נפתלי פרימור, שירתי

עם דורי מנור

המשורר ממתין,
ממתין לערב השירה שיתחיל.
מאחרים להתחיל, דקה עברה.
אולי יבוא עוד אחד שטרם בא.

לערב שירה רבים התחליפים.
אם לא משורר זה-יבואו אחרים.
ושמא נקיימו:
לא בערב של משחק כדור-רגל קובע,
לא בערב של סרט עטור פרסים,
לא בערב של יום ההולדת,
או של חדשות…

השירה ברובה היא עניינו של היוצר,
אך הוא זקוק לקהל,
גם במחיר שנגיד
שאינו מרגש.
שיצירתו היא בזבוז.

רק שיבואו המונים, ויאמרו זאת.
דורי עומד.
מן הזיכרון קורא.
הוא הופך את השיר לתיאטרון, למקהלה.
אהבתו לשירה
אליי עברה.

אתם שבחרתם להיות עכשיו במקום אחר,
רק רציתי שתדעו,
שלא זכיתם,
אלא אם כן חוויתם ערב אהבה.

8.6.2010